אני בכלל תכננתי לכתוב על המפגש המעניין בין פרסיקו לפייגלין.
עד שהגיע האירוע המבאס הזה.
אני לא מחסידי "חילול השם", שנבהלים מכל גרעפס שתוקע חובש כיפה ברשות הרבים. ולא מטריד אותי מה זה עושה למניות של רבש"ע בציבור הרחב.
גם לא הנזק העצום שאירוע כזה יכול לעשות לתדמיתה של ישראל בעולם.
גם רחמים על אחמד טיבי , אין בליבי יותר מדי.
אני בדאון מהשפל שהגיע אליו בת ישראל.לא אלימה (אני בטוח).מאמינה.אידאליסטית.עם כוונות טובות.
צריך להגיע אליה, להסביר לה לאיזה תהומות היא הגיעה.
לא חוקרי המשטרה, לא המטיפים ממרץ גם אנשי המפד"ל ,מן הסתם, שמלאנים מדי בשבילה.
בן ארי, אלדד, אולי אתם עוד יכולים להוציא את הנשמה הזאת מהשאול.להבהיר לה איך נראה יהודי.איך הוא אמור לעמוד מול אומות העולם.וכמה פעמים בשעה הוא צריך לבדוק את עצמו.
"עברי גם בעוני בן שר
אם עבד אם הלך
נולדת בן מלך
בכתר דוד נעטר
באור ובסתר
זכור את הכתר
עטרת גאון ותגר"
הבלוג של דתי לאומי מודאג 