עד שימות הדור שלנו

יום השואה לא יעלם תוך 10 שנים, גם לא תוך 20.
הדור שלי, שהספיק לראות ולשמוע את האנשים שהיו שם, לא יוכל לזלזל ביום הזה.לא יהיה נעים לנו מהם, גםבעוד 60 שנה.
אחרי שאנחנו נמות.כשכל מה שיישאר זה סיפורים ,שסבא סיפר על הסבא שלו, יקום מי שיקום וישאל בלי בושה "למה אנחנו צריכים את זה"? יחרו יחזיקו אחריו היסטוריונים בשקל, שיסבירו שזה לא באמת היה ככה ,ובעצם לא רק לנו , ובכלל עצם העיסוק מזיק וכו' וכו'.
יעבור עוד דור או שנים ומוזיאוני השואה יעלו אבק.
כל זה, בגלל שאין לנו ממסד הלכתי משמעותי היום.
נס חנוכה,חורבן הבית,יציאת מצרים ומתן תורה אפשר לומר בודאות שיזכרו גם בעוד 500 שנה.ההלכה שומרת עליהם.כמה שזה מציק לנקות לפסח, לצום בתשעה באב או להדליק נרות חנוכה בזמן, הריטואל מקבע את הזיכרון.
ליום השואה אין ריטואל, הדרך היחידה לחוש אותו היא לראות טלביזיה.

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה המשרד לשירותי דת, משרד התרבות והספורט. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

תגובה אחת על עד שימות הדור שלנו

  1. דני הגיב:

    ברוח דבריך אני מפנה אל חיבורו של ביאליק "אגדה והלכה" (http://benyehuda.org/bialik/article06.html)

    "ובכן נתנה ראש ונשובה אל… ה"שולחן ערוך"?
    מי שיגלה בדברי פנים כאלה, סימן שלא הבין בהם כלום. המלים "הלכה ואגדה" תלמודיות הן ומשמען במקומן קבוע, אבל מצד מהותן הפנימית משמען עשוי להתרחב ולהתפשט גם על שאר החזיונות בני-מיניהן, בין של התקופות הקודמות לתלמוד ובין של המאוחרות לו. שתי צורות מסוימות הן, שני חלופי סגנונים, שמלַוים זה את זה בחיים ובספרות, ודור דור ואגדתו, אגדה אגדה – והלכתה.
    לא בהלכה פלונית, כמו שלא באגדה אלמונית, הכתוב מדבר. בעיקר הלכה אנו עסוקים כאן, הלכה בתור כלל גדול, בתור צורה מוחשית ומסוימת לחיים ממשיים, חיים שאינם פורחים באויר ותלויים ברפיון של הרגשות ומימרות נאות בלבד, אלא שיש להם גם גוף ודמות הגוף נאים. והלכה כזו, אני אומר, אינה אלא המשכה המוכרח, "סיפא דקרא" של האגדה.
    גדולה אגדה – שמביאה לידי הלכה. וכל אגדה שאין עמה הלכה, אוֹננית היא, וסופה היא עצמה בטלה, וגם מבטלת כח המעשה של בעליה…
    בואו והעמידו עלינו מצוות!
    יוּתַּן לנו דפוסים לצקת בהם את רצוננו הנִגָר והרופס למטבעות מוצקות וקיימות. צמאים אנו לגופי מעשים. תנו לנו הרגל עשיה מרובה מאמירה בחיים, והרגל הלכה מרובה מאגדה בספרות"

    נ.ב. ישנן עוד דרכים לציין את יום השואה מלבד לצפות בטלוויזיה. ואם אתה אומר שזה הריטואל היחיד, זה מעיד עליך לא פחות מיום זה.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s