פרשת ניצבים, עכברתול והרב מבריסק

דברים פרק כ"ט:
יז פֶּן-יֵשׁ בָּכֶם אִישׁ אוֹ-אִשָּׁה אוֹ מִשְׁפָּחָה אוֹ-שֵׁבֶט, אֲשֶׁר לְבָבוֹ פֹנֶה הַיּוֹם מֵעִם יְהוָה אֱלֹהֵינוּ, לָלֶכֶת לַעֲבֹד, אֶת-אֱלֹהֵי הַגּוֹיִם הָהֵם:  פֶּן-יֵשׁ בָּכֶם, שֹׁרֶשׁ פֹּרֶה רֹאשׁ–וְלַעֲנָה. יח וְהָיָה בְּשָׁמְעוֹ אֶת-דִּבְרֵי הָאָלָה הַזֹּאת, וְהִתְבָּרֵךְ בִּלְבָבוֹ לֵאמֹר שָׁלוֹם יִהְיֶה-לִּי–כִּי בִּשְׁרִרוּת לִבִּי, אֵלֵךְ:  לְמַעַן סְפוֹת הָרָוָה, אֶת-הַצְּמֵאָה.  יט לֹא-יֹאבֶה יְהוָה, סְלֹחַ לוֹ–כִּי אָז יֶעְשַׁן אַף-יְהוָה וְקִנְאָתוֹ בָּאִישׁ הַהוּא, וְרָבְצָה בּוֹ כָּל-הָאָלָה הַכְּתוּבָה בַּסֵּפֶר הַזֶּה; וּמָחָה יְהוָה אֶת-שְׁמוֹ, מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם.  כ וְהִבְדִּילוֹ יְהוָה לְרָעָה, מִכֹּל שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל–כְּכֹל, אָלוֹת הַבְּרִית, הַכְּתוּבָה, בְּסֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה.  כא וְאָמַר הַדּוֹר הָאַחֲרוֹן, בְּנֵיכֶם אֲשֶׁר יָקוּמוּ מֵאַחֲרֵיכֶם, וְהַנָּכְרִי, אֲשֶׁר יָבֹא מֵאֶרֶץ רְחוֹקָה; וְרָאוּ אֶת-מַכּוֹת הָאָרֶץ הַהִוא, וְאֶת-תַּחֲלֻאֶיהָ, אֲשֶׁר-חִלָּה יְהוָה, בָּהּ.  כב גָּפְרִית וָמֶלַח, שְׂרֵפָה כָל-אַרְצָהּ–לֹא תִזָּרַע וְלֹא תַצְמִחַ, וְלֹא-יַעֲלֶה בָהּ כָּל-עֵשֶׂב:  כְּמַהְפֵּכַת סְדֹם וַעֲמֹרָה, אַדְמָה וּצְבֹיִים, אֲשֶׁר הָפַךְ יְהוָה, בְּאַפּוֹ וּבַחֲמָתוֹ.  כג וְאָמְרוּ, כָּל-הַגּוֹיִם, עַל-מֶה עָשָׂה יְהוָה כָּכָה, לָאָרֶץ הַזֹּאת; מֶה חֳרִי הָאַף הַגָּדוֹל, הַזֶּה.  כד וְאָמְרוּ–עַל אֲשֶׁר עָזְבוּ, אֶת-בְּרִית יְהוָה אֱלֹהֵי אֲבֹתָם:  אֲשֶׁר כָּרַת עִמָּם, בְּהוֹצִיאוֹ אֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם.  כה וַיֵּלְכוּ, וַיַּעַבְדוּ אֱלֹהִים אֲחֵרִים, וַיִּשְׁתַּחֲווּ, לָהֶם:  אֱלֹהִים אֲשֶׁר לֹא-יְדָעוּם, וְלֹא חָלַק לָהֶם.  כו וַיִּחַר-אַף יְהוָה, בָּאָרֶץ הַהִוא, לְהָבִיא עָלֶיהָ אֶת-כָּל-הַקְּלָלָה, הַכְּתוּבָה בַּסֵּפֶר הַזֶּה.  כז וַיִּתְּשֵׁם יְהוָה מֵעַל אַדְמָתָם, בְּאַף וּבְחֵמָה וּבְקֶצֶף גָּדוֹל; וַיַּשְׁלִכֵם אֶל-אֶרֶץ אַחֶרֶת, כַּיּוֹם הַזֶּה. כח הַנִּסְתָּרֹת–לַיהוָה, אֱלֹהֵינוּ; וְהַנִּגְלֹת לָנוּ וּלְבָנֵינוּ, עַד-עוֹלָם–לַעֲשׂוֹת, אֶת-כָּל-דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת.  {ס}
השבת במקרה שמתי לב לטוויסט בעלילה של ההפרק הזה.
פסוקים יז-כ מדברים על איש או משפחה או שבט שבוחרים בדרך רעה, והקב"ה מבדיל אותם מעם ישראל ומפליא בהם את מכותיו.
בפסוק כ' פתאום מופיע דור מאוחר יותר (אחרון בלשון התורה פירושו מאוחר יותר ולא אחרון שלא יבואו עוד אחריו) מסתכל על ארץ חרבה ועל עם שגלה ממנה.קשה מאוד לבאר את העניין שמדובר בארץ של אותה משפחה או שבט.מתי הקללה פתאום פשטה בכל עם ישראל?
הראשונים מבארים את הבעיתיות בצורה עניינית (מדובר בשבט אחד, מדובר בקלקול שפשט לכל עם ישראל )
אני מניח שחוקרי המקרא יעמידו כאן שתי אפשרויות אחרות:
1- ישנם מספר פסוקים שנשמטו מאמצעיתה של הפרשה , המספרים על התדרדרותו של כלל העם.
2- מדובר ב"תפירה" של שני פרשיה אחרת המבארת חורבן כללי, בהמשך לפרשיה שבארה ענישה פרטנית.
ההכרעה בין 1 ל2 תיפול על ידי אבחון של הטקסט , האם יש שוני סגנוני, בין 2 הסגנונות או לא.

******************************************************************************
שמעתי סיפור על ר' חיים מבריסק שהיה מעביר מדי יום שיעור בדף גמרא.היה מקריא את הדף ,מקשה קושיות, מתרץ תירוצים ומחדש חידושים.יום אחד קם ועלה לדוכן קרא את הדף היומי ככתבו וכלשונו וירד כלעומת שבא.בלי להוסיף דבר.למקורביו אמר שצריך לדעת שכשאין מה לומר, לא צריך לומר משהו כדי סתם להגיד. עכברתולנו, למי שנכנס אליו בימים האחרונים, גם כן גורס כך , נכבד אותו על כך כמו שנשמח לראות אותו שב לבלוגוספרה הירושלמית.

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה המשרד לענייני ירושלים, המשרד לשירותי דת. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

תגובה אחת על פרשת ניצבים, עכברתול והרב מבריסק

  1. עכברתול הגיב:

    פסוק כ' מתייחס לשבט דן, לא?
    שנה טובה!

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s