סוציאליזם וקפיזטליזם – גלגל סובב

נראה לי שאפשר לזהות בכלכלות מתפחות מכניזם מעניין שחוזר על עצמו.משק סוציאליסטי נפתח לתחרות, תוך שנים ספורות המדינה מתפתחת בצורה מסחררת, אנשים יכולים ליזום להקים עסקים פרטיים, וה"יד הנעלמה" של אדם סמית מביאה את המשק לשגשוג.
רק שקיימת עוד יד נעלמה והיא חוקי הג'ונגל.
אם בהתחלה בכל רחוב נפתחת מכולת, הרי שאחרי שנה המכולות החלשות נסגרות והמוצלחות משתלטות עליהן, אחרי חמש שנים מתפתחות רשתות, ואחרי כמה עשרות שנים, אך טבעי הוא, אבולוציונית, ששחקנים מספר שולטים על כל השוק.
הריכוזיות , מביאה לעליית מחירים, הגדלת פערים, ומרמור בקרב רב הציבור במדינות לא דמוקרטיות זה נגמר בהפיכה אלימה, ומדינות דמוקטיות זה נגמר בחילופי שלטון לידים פחות קפיטליסטיות ויותר סוציאליסטיות.
אז הסוציאליזם מאט את קצב ההתקדמות של הכלכלה, הפערים מדוכאים כי גם לרב העשירים מקודם יש פחות.על פי רב התוצאות הכלכליות לא מזהירות, מה שמוביל לליברליזציה המוציאה את המשק מהמיתון, לתחרות , להתעשרות , לפערים וחוזר חלילה.
מה שמגניב הוא שהתורה , שנכתבה לפני 3000 שנה, דוקא מכילה מכניזם קולע בדיוק לבעיה הזאת.שנת היובל.
קודם כל הסיפור המקראי של כניסת בני ישראל לארץ, מכיל "התחלה מסקראטצ'", וחלוקה הוגנת מור אור לס, של הארץ לנחלות על פי שבטים ומשפחות.מכאן הלאה – שוק חופשי, מלבד מתנות עניים שלא מגיעות ליותר מ15 אחוז מהתוצרת, יבולו של האדם כולו ברשותו.
כעת, טבעם של דברים , שמשפחה אחת תצליח יותר, ושבט אחד יצליח פחות, ממילא נחלות תעבורנה ידים , ומשקים מוצלחים יגדלו ולא מוצלחים ימחקו.אממה – בשנת היובל יש "ריסט", הנחלות חוזרות לבעליהן המקוריים, ולמעשה מתקיימת חלוקה מחדש של ההון.
כמובן שהמנגנון הזה מתאים מאוד למשקים חקלאיים ונחלות, קצת יותר קשה ליישם אותו בחברה עירונית שבה אדם מחליף דירה בכל 7 שנים בממוצע.ובכלל גיוס ההון במתכונתו הנוכחית, ספק אם יוכל להתקיים בטווחים של 50 שנה (שלא לדבר על "שמיטת כספים" המופיעה בתורה ושומטת את כל החובות של כל אחד לכל אחד, אחת לשבע שנים).עדין כדאי וצריך לחשוב על יישומים מוצלחים למכניזם הזה.שלא נתקל בעייוותים שהדרך לתקן אותם הינה רק זעזועים מהסוג שאנו עוברים היום.

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה המשרד לשירותי דת, משרד האוצר. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

8 תגובות על סוציאליזם וקפיזטליזם – גלגל סובב

  1. ערן טרבלסי הגיב:

    אהבתי.

  2. בן הגיב:

    אצל היוונים זה נקרא "מטבולה".

  3. דודו הגיב:

    אני חושב שקשה לומר שישנו מכניזם בכלכלה כפי שתיארת, אינני מכיר די את הנושא אך אני לא חושב שהיה מקרה בהיסטוריה הכלכלית בו חזרו מקפטיליזם לסוציאל דמוקרטיה או כלכלת מדינה ריכוזית כפי שהיה בישראל עד סוף שנות ה-80 .
    ישנו הבדל רב בין הסטת תקציבים (לרווחה, בריאות ודיור) לשינוי השיטה הכלכלית באופן גורף, מהסיבה הפשוטה שבכלכלה הגלובלית היכולת של המדינות כמוסדות וארגונים כלכלים לשנות לגמרי את השיטה הכלכלית מוגבלת (והכוונה לשינויי מיסוי שישפיע גם על העשירים, התערבות אגרסיבית של הממשל בכלכלה ועוד), מהסיבה שבניגוד למעורבות הממשלותת בכלכלות בשנות ה-50-60 כיום לא יצליחו למנוע את זליגת ההון הפרטי מחוץ למדינה. רק החל משנות ה-70 של המאה ה-,20, עם ניצניה של הגלובליזציה, תנועות ההון הפרטיות בין ארצות השתחררו ממגבלותיהן נתון המשפיע ישירות על הכנסות של המדינות ממיסים. שינוי השיטה הכלכלית יכול להתרחש אם כל המדינות ישנו את כללי המשחק. אבל רק חלק מהמדינות ישנו את כלכלי המשחק ואנחנו נגדיל מיסים באופן גורף (לטובת שיפור שירותים חברתיים) אז משקיעים יבחרו ללכת לארצות אחרות שיטיבו איתם כי הם כאמור יכולים לנייד הון.
    אני חושב שמה שיקרה זה לא חזרה לסוציאליזם מובהק או מדינת רווחה בסגנון אירופה שלאחר מלחמת העולם השנייה אלא התפתחות של קפיטליזם מרוסן יותר, עם מעורבות גוברת יותר של הממשלים בכלכלות.
    היסטורית, הכל החל במשבר המפורסם של שנות ה-30 במהלכו הייתה בועת נדל"ן והיתה בועה פיננסית. בזמנו היו שתי גישות לפתרון המשבר שנוצר אחרי שהתפוצצו: גישה אחת, השמרנית, שטענה שהשוק החופשי יעשה את שלו ויפתור את הבעיות בעצמו; והגישה השנייה, שהונהגה על ידי הכלכלן ג'ון מיינרד קיינס, שהצביע על החולשות הגלומות בשווקים החופשיים ועל הצורך בהתערבות נמרצת של הממשל כדי להרחיב את האשראי, וליצור תעסוקה וביקושים.

    על הרקע שלאחר מלחמת העולם השנייה התחולל במחצית השנייה של המאה ה-20 המאבק בין הקפיטליזם הנאור (בגרסתו האירופית או האמריקאית), שהדגיש את ערך העבודה הקשה והחיסכון שיכול ליצור עושר לדורות הבאים – ובין הקומוניזם. שים לב שבניגוד למה שקרה בארץ, במערב החשש מהקומוניזם יצר מנגנוני רווחה שהעניקו שירותי חינוך, בריאות ורווחה לכל האוכלוסיה, שלחמו באי-השוויון ובעוני. בארצות המערב שררה הבנה שעל הממשלות לתקן את כשלי השוק וגם לפתח את הפריפריה.

    עם נפילת הקומוניזם השתחררו הכבלים שריסנו את הקפיטליזם הנאור – והוא הפך פרוע. כאשר במערב לא היה יותר חשש מאיום של השיטה הריכוזית הקומוניסטית, החלה בכלכלה הקפיטליסטית השתוללות חסרת גבולות. המהפכה הטכנולוגית, המחשב והאינטרנט, דירבנו התעשרות אדירה של שכבות צרות. במקביל נחלשו המנגנונים המגבילים את ההתפרעות. תחת הכותרת של קדושת השוק התגברו תשלומים של משכורות ענק, ללא גבול. גופי הפיקוח הפיננסיים לא תיפקדו וכאשר ניסו לעשות משהו אמרו להם שככה זה בשוק החופשי.
    אגב, גם באירופה (ובלי אבל גם עם קשר למשבר הכלכלי הנוכחי) ישנה שחיקה רבת שנים של מדיניות הרווחה שאפיינה את מערב אירופה העשיר בעיקר מהסיבה שהמדינות אינן יכולות לעמוד בהוצאות ההולכות וגדלות על שירותים חברתיים בעידן הכלכלי הגלובלי שבו אם אתה מגדיל מיסים על עסקים/עשירים/הון פרטי הם עוזבים ואז בסיס המס של המדינה קטן. (ושוב למען ההסבר, כיום אנחנו במצב שונה מאשר שנות ה-60 וה-50 שהרי אז להון הפרטי לא הייתה יכולת להתנייד ולממשל הייתה יכולת להשפיע, לשלוט על תנועות ההון "ולהשאירו" במדינה).

    • וואוו דודו, הרבה זמן לא ראיתי טוקבק שגדול ב10 מספרים על הפוסט שהוא מגיב עליו.
      בקצרה,לעניות דעתי, כמובן שזה לא מעבר בין קומוניזם צ'ה לרייגניזם תאצ'ר, אלא מטוטלת שנעה על הסקאלה שבין מעורבות ממשלתית גדולה , ורווחה על חשבון הגדלת גירעון, לשוק חופשי לגמרי ומדיניות חוב מרוסנת.
      אגב כבר היום שמעתי את ברק מנסה לגרד ברדיו עוד רבע אחוז של אהדה, כשהוא מדבר בעד פריצת התקציב והגדלת הגירעון.
      על זה בדיוק אני מדבר, יש מי שמחרב את הכלכלה ומבזבז על חשבון הברון (רבין-בייגה), ואחר כך בא אחריו מי שצריך לתקן ולהכאיב (נתניהו) ומשלם את המחיר הפולטי על זה, רק כדי למלא את האסמים שיבוא החסר אחריות שאחריו ויבזבז אותם.

  4. המעיר לארץ הגיב:

    Hardin, G. (1960). The Competitive Exclusion Principle. Science 131, 1292-1297.

    • הקפיטליזם הטהור טוען שחוק הדחיקה התחרותית לא חל על הכלכלה האנושית שכן המשאבים שלה לא בהכרח מוגבלים.
      מתוך מאמרו של כמוהרנ"ש (http://woland.ph.biu.ac.il/uploaded/607.pdf) :
      "… המשאב העיקרי שקובע את קצב הגידול הוא האנשים עצמם וככל שיהיו יותר מהם (לפחות כל עוד מדובר בחברות בהן יש אפשרות לעסוק במדע וטכנולוגיה) כן ייטב. אמור מעתה: אם תביא הרבה ילדים עולם, הגדלת את הסיכוי שאחד מהם יפתור את בעיית התפוצצות האוכלוסין"

  5. דודו הגיב:

    זה שאתה דוס וימני לא אומר שאתה צריך להגן אוטומטית על אהוב נפשכם בנימין.
    "יש מי שמחרב את הכלכלה ומבזבז על חשבון הברון (רבין-בייגה), ואחר כך בא אחריו מי שצריך לתקן ולהכאיב (נתניהו)".

    תתפלא אבל דווקא שנותיו של יצחק רבין ז"ל, ת.נ.צ.ב.ה, כראש ממשלה היו שנות הפריחה הגדולות במשק שהתאפיינו גם בצעדי הפרטה (לא חזיריים בדומה לתקופת אהוב ליבך כשר האוצר), השקעה גדולה של הממשלה בתשתיות (תחילת ההשקעות החוזרות ברכבות החלו בזמנו), כבישים ומחלפים וכאמור מחלפים רבים נבנו בתקופתו (גנות, שער הגיא, שפירים), נתב"ג 2000. חדירה של חברות שלא חשבו בכלל להגיע לכאן בגלל החרם הערבי (פירמות מכוניות מהמזרח הרחוק, בנקים, חברות מזון שונות)
    ההשקעה האדירה של המדינה בתשתיות הובילה להכנסות מטורפות שאיפשרו השקעה בחינוך ובתשתיות. ייבוש ההתנחלויות ומניעת העברת כספים לבניית התשתית הפיסית לפלסטין העתידית כפי שעשה הליכוד לאורך השנים גם היו מהגורמים שהובילו להשקעה בפריפריה ולמחיה של כ-5-6% בממוצע בין השנים 1992-95. רוצה לומר שהבנימין שלך קצר ונהנה מפירות ההצלחה שלהם בשנות ה-90.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s