יוקר המחיה, אנאליזה בשקל

יש פראדוקס שלא הצלחתי להבין אותו בתוך גל המהומות החולף.מצד אחד המדד כבר מספר שנים הוא נמוך מאוד, מה שאומר שהמחירים לא עולים יחסית יותר מדי.מצד שני אנשים טוענים שוב ושוב שהמחירים בסופר עלו דרמטית בשנה -שנתיים האחרונות.אז אם המחירים בסופר עולים מאוד , והמדד לא אז כנראה שיש קבוצה של מוצרים שמאזנת את העליה.מהי? הדלק ?-עלה מאוד, הדיור? הצחקתם אותי.
ואז נפל לי האסימון.עם ירידת הדולר, למעשה צללו כל המוצרים הדולריים.מכשירי חשמל , הלבשה והנעלה מיובאת ועוד.
אם כן יתכן שנוצר כאן מצב מוזר שבו מוצרי היסוד, המקומיים עולים, ומוצרי המותרות המיובאים יורדים, ו"מחביאים" את העלייה שלהם במדד.
מדובר בכשל חמור של מדד המחירים לצרכן, שיכול לזייף בצורה כזאת (אם אכן מה כתבתי לעיל, נכון).
ומה הפתרון?
המילה פיקוח היא מילה גסה בקפיטליזם.קודם כל מתוך אמונה שהתחרות והשוק החופשי אמורים להוות הפיקוח הכי טוב.על האמונה הזאת, עולים סימני שאלה לאחרונה.על פי מה שאני מבין, הסרת הפיקוח, גרמה חד משמעית לעליית מחירים דרסטית.כנראה שתחרות זה לא מספיק.הצד השני נגד פיקוח הוא החשש מעיוותי נגד.למשל, שהיצרנים יפסיקו לייצר מוצרים בפיקוח, ויפיקו מוצרים משלימים (קוטג' עם זיתים)  שאותם יאלץ הצרכן לקנות ,יותר ביוקר, בעקבות המחסור במוצר המקורי.אני לא גאון גדול בכלכלת שוק, אבל מתקשה להאמין שאין לזה פתרון.ככלות הכל ישנם מספר מוצרי יסוד עליהם הפיקוח עדין קיים  ועדין ניתן למצוא אותם על המדף.
אפילו לחכמינו (שחיו בעולם בעל מודל כלכלי מפגר יחסית להיום) היה מה לומר בעניין:
רמב"ם הלכות מכירה פרק י"ד:
א  …  אבל בית דין חייבין לפסוק השערים, ולהעמיד שוטרין לכך; ולא יהיה כל אחד ואחד משתכר כל מה שירצה, אלא שתות (שישית דל"מ) בלבד יפסקו להם בשכרם, ולא ישתכר המוכר יתר על שתות.
ב  במה דברים אמורים, בדברים שיש בהם חיי נפש כגון יינות שמנים וסלתות.  אבל העיקרין, כגון החמס והקושט והלבונה וכיוצא בהן–אין פוסקין להם שער, אלא ישתכר המשתכר כל מה שירצה.  [ג] ואין משתכרין פעמיים בביצים; אלא התגר הראשון הוא מוכרן בשכר, והלוקח ממנו מוכרן בקרן בלבד.

אפשר לומר שכבר כאן איתר הרמב"ם את ליקוי ה"קפיטליזם החזירי". כשאני קורא "לא ישתכר יותר משתות", אני רואה בעיני רוחי את בעל המכולת שמביא הביתה את הרווחים הסבירים שלו, עומד על שלו , ושמח בחלקו.איפה ישנם עוד אנשים כאלה.
עוד נקודה היא שהרמב"ם כמוצרי יסוד מביא "יינות שמנים וסלתות", שעד כמה שאני מבין אינם לחם וחלב, אלא מעט יותר.אדם יכול להתקיים בלי יין.הרמב"ם נותן הגדרה מרחיבה ל"דברים שיש בהם חיי נפש".

עריכה: ההלכה הנ"ל לקוחה מן הגמרא בבא בתרא דפים פט-צ.יש שם מגוון דיונים והלכות על הגבלים עסקיים, בעיקר בנוגע לאוכל נפש.מרשים מאוד.

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה משרד האוצר. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

2 תגובות על יוקר המחיה, אנאליזה בשקל

  1. ערן טרבלסי הגיב:

    אהבתי, אבל אין לי כוח להירשם לאתר כדי לתת כוכב.

  2. פינגבאק: A Jewish Economic Policy « Menachem Mendel

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s