על השיח שלעולם לא יקרה(?)

אזהרה:לדעתי מדובר בפוסט הכי כבד שפרסמתי עד היום.
ביום שישי האחרון חלף "באז" מפה לפייסבוק על קרב שמתחולל ברשת.
הרב רוזן תקף בחריפות את גליון "שבת" של מקור ראשון על ליברליות יתר,(כשהוא מכוון בעיקר לעורכו, יואב שורק).גייסות של טוקבקיסטים באתר "בשבע" יצאו בעקבותיו .להוקיע את הרפורמי מקרב מחנינו.
אז באינסטינקט אני כמובן בצד של יואב.נגד כוחות החושך ,הצועקים ומחרימים כל מי שלא מסכים איתם.כשראיתי את תגובת הגליון "אנחנו לא שופרו של המגזר", הרגשתי בליבי "אהה! הכנסנו להם".

אבל אחרי כל מחשבה ראשונה באה מחשבה שניה.

קודם כל, כמו שטען אחד המגיבים, אי אפשר להגיד שאתם לא עיתון של מגזר.
כשהטלמרקטינג שלכם מנסה לשכנע את הקונים, "כמה חשוב לעזור לעיתונות מסוג אחר",ואם העיתון יסגר מחוסר עניין לציבור, יבואו בטענות לציבור ש"יודע לבנות קרווואנים , אבל לא יודע לתמוך בעיתונות אלטרנטיבית", אתם באבו אבוה עיתון מגזרי.
שנית, יש ממש בטענה שיואב ניסה לאחרונה, קצת באגרסיביות יתר , לקדם את האג'נדה שלו (שלא השתנתה ב15 שנה האחרונות), דרך העיתון. זה לא כל כך פייר.
חוץ מזה ,אני לא יכול לשפוט את המזדעקים עד שאגיע למקומם. הרוחות המנשבות בעיתון (פתיחות לשנוי הלכה, מחקר ועוד) , לא מפריעות לי.להם כן, מי אני שאבקש מהם לשתוק.
בשבת שוחחתי מעט עם תלמיד חכם מבית הכנסת שלי, שהתייצב חד משמעית מאחורי הרב רוזן. רב זה שסובל מכמות לא אופיינית של שכל ישר, הבהיר באוזני שמוסף "שבת" של מקור ראשון הינו מבחינתו "מעבר לגדר".
אז הבנתי את חומרת המצב.
אם הגליון מתחיל להיות מתוייג כקוצץ בן קוצץ,השיח בו עלול להפוך לשיחה פרטית בשוליים של השוליים, בלי שום משא ומתן עם המיינסטרים.ואז,אחרי שהארזים ידירו את רגליהם ממנו, גם הציבור יתחיל להתייחס אליו בחשדנות.הדיעות שיובעו שם לא ידונו לגופם.בשיחות סלון יגידו "קראת את זה שם? עזוב…"

ומה האמת?
האמת היא שיש כאן אסימטריה משוועת. הדיון פתוח, כל הרוצה ליטול יבוא ויטול.ויש כאן בעיה בילט אין שצד אחד (הליברלי) שואל, כותב , יוצר והוגה, והצד השני מתגונן, תוקף ,עסוק בלצייר גבולות גזרה על מה דנים, מתי ואיך.
הצד הרבני-שמרני סובל קשות מרמת התדיינות נמוכה מאוד.זה מתחיל מצרות אופקים מסויימת שקיימת מכורח המציאות אצל מי שרב חייו הבוגרים היה בארבע אמות של הלכה.אבל יותר מזה ,הצד השמרני סובל מכך שהוא "פחות מעניין".מאמר על כך שאיסור קטניות הוא בדותא, הוא להיט. מאמר בזכותו של המנהג הוא טרחן.לא כוחות.

לעניות דעתי, גם הנחיתות המובנית הזאת לא מצדיקה בריחה מהשיח.
הרכבת כבר מזמן יצאה מהתחנה.הדיונים הללו, שלדעתכם חייבים להתנהל במדיום אחר והאוירה אחרת כבר מזמן משתוללים ברחבי הרשת עם או בלי רשותכם.אגב, אם תקראו אותם מעט, תגלו שהם מתנהלים לא כל כך רע.
מלבד זאת לכל סיר יש מכסה ולכל טיעון יש טיעון נגד סביר ובהיר.אי אפשר להתווכח באבנים ובוץ.אם יש לכם תשובה לעצמכם, נסחו אותה בבהירות ושתפו את הציבור.אם אין – אז ממה נפשך…

האם יש סיבה לאופטימיות?
האם יש סיכוי שבית המדרש שנוסד במוסף "שבת" ישוב למקומו הראוי , או שמא יהפוך לאפיזודה חולפת?
כן או לא, יש לקוות ששני הצדדים יפיקו את הלקחים מהסיפור.על חשיבות השיח, על  גבולות ההשפעה והכי חשוב ילמדו לכבד את האינטיליגנציה של הציבור.אנחנו לא כל כך מטומטמים.נסו אותנו.

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה המשרד לשירותי דת. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

3 תגובות על על השיח שלעולם לא יקרה(?)

  1. עמית הגיב:

    המאמר של הרב רוזן רק מחזק לי כמה נקודות:
    א. הממסד הרבני לא מסוגל להכיל את גדלות ההישג של הקמת מדינת ישראל וקיבוץ הגלויות. מי שמתפלפל על הלל עם ברכה או ללא ברכה ביום העצמאות אך ללא היסוס מזכיר את גירוש גוש קטיף איבד את חוש הפרופורציה.
    ב. בסופו של יום החברה הדתית לאומית תתפצל. אם להקביל לפוליטיקה המקומית- מחנה רחל עזריה ילך ויהפוך קונסרבטיבי. המחנה של הדרי יהפוך לליטאי סוג ב'.

  2. עמית , למרבה הצער, אין תקומה למחנה הליברלי בלי המחנה השמרני.
    אנשי החינוך , ההוראה והרבנים עדין באים ויבואו מהציבור הישיבתי.

  3. Benjamin Of Tudela הגיב:

    הרב רוזן מעולם לא היה דמות משפיעה כל כך בציבור הדתי. ייתכן שדווקא הכתבה שלו תעזור לגרום לשיח חדש בנושא.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s