האם הדרשנים השפיעו על הפסוקים בתנ"ך?

בשבת האחרונה הלכתי לשיעור בתלמוד בבלי, שזו הדרך כי טובה שאני מכיר להעביר אחר הצהרים של שבת  קיצית אינסופית (וגם לקחת מעט חופש מהמשפחה של אשתך שמתארחת אצלכם בשבת).
בדף שלמדנו הופיעה דרשה הלכתית מעניינת לגבי חיובי מלקות מן התורה (דברים כ"ה):
א כִּי-יִהְיֶה רִיב בֵּין אֲנָשִׁים, וְנִגְּשׁוּ אֶל-הַמִּשְׁפָּט וּשְׁפָטוּם; וְהִצְדִּיקוּ, אֶת-הַצַּדִּיק, וְהִרְשִׁיעוּ, אֶת-הָרָשָׁע.  ב וְהָיָה אִם-בִּן הַכּוֹת, הָרָשָׁע–וְהִפִּילוֹ הַשֹּׁפֵט וְהִכָּהוּ לְפָנָיו, כְּדֵי רִשְׁעָתוֹ בְּמִסְפָּר.  ג אַרְבָּעִים יַכֶּנּוּ, לֹא יֹסִיף:  פֶּן-יֹסִיף לְהַכֹּתוֹ עַל-אֵלֶּה מַכָּה רַבָּה, וְנִקְלָה אָחִיךָ לְעֵינֶיךָ.  ד לֹא-תַחְסֹם שׁוֹר בְּדִישׁוֹ.
פסוק ד התקוע ולא קשור לכלום אומר דרשני, ואכן בגמרא (מכות יד) מובא מדרש העושה שימוש במיקומו של הפסוק לאפיון האיסורים שחייבים עליהם מלקות (להוצא מן הכלל  לאו שאין בו מעשה כגון "לא תשנא את אחיך בלבבך" וכן לאו שניתן לתיקון ע"י עשה המכונה בלשון חז"ל "לאו הניתק לעשה").
דרשה כזאת ניתנת להבנה ב3 דרכים:
1. הדרך המסורתית : הדרשה נתנה במסורת. בצד הכתובים שעברו מדור לדור, נמסרה גם הדרך המדוייקת לדרוש אותם. (כל מי שקורא מהלך של מדרש הלכה בגמרא מקבל רושם שאין זה כך, הדרשן מגיע עם ה"מסקנות מהבית", ומחפש את הכתובים לשדך אותן אליהם)
2.המדרש כ"מדע מדוייק" – כותב המקרא קודד את ההלכה בצורה מדוייקת לתוך המקרא (גם בלי למסור את ההלכה במפורש), אבל על ידי שימוש בדרכי המדרש (13 מידות שהתורה נדרשת בהן וכו') הכרח הוא שהחכמים יגיעו לתוצאות מאוד מסויימות. (אשרי המאמין).
3. הדרך ההלכתית -דרשנית : ההלכה היתה ידועה מראש לדרשן והלה חיפש חריגות בכתוב על מנת להסמיך אותה עליהם. (רק שעל דרך זו יש לשאול – מדוע קיימות שם החריגות הללו מלכתחילה?)
הייתי רוצה להציע דרך רביעית , כוורייאנט על הדרך השלישית לעיל.הדרשן היה מודע להלכה, ובזמן חתימת המקרא ביצע שינויים קוסמטיים על מנת להתאים אותו אליהם.לדוגמא בנידון דידן , הוא העתיק את איסור שור בדישו לאחרית הפסקה על מנת ללמד את הגדר ללאו שלוקים עליו.
לפני שמוציאים אותי מכלל ישראל ומפסיקים לצרף אותי למניין:
– שינויים מאוחרים שנכנסו לתורה הוא דעה קיימת בראשונים (אבן עזרא דברים לד,ו וכן דעת רבי יצחק הישיש הספרדי מובא באבן עזרא בראשית לד,לו ועיין בשו"ת לרב שרקי בעניין)
– בדוגמא דידן אין צורך אפילו לומר שהדרשן הוסיף או גרע אפילו אות אחת.סך הכל מדובר ב"קאט אנד פייסט".
אם מישהו מהקוראים מכיר איזשהו חוקר מקרא , ויכול להפנות אותו לפוסט הזה, אני אשמח לשמוע "דיעה מקצועית" בעניין.

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה המשרד לשירותי דת. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s