הבלוג של דתי לאומי מודאג

ה"עקידת יצחק" ומאבקים אבודים

דתי לאומי מודאג — Tue, 21 Feb 2012 07:44:13 +0000

עוד מאבק אבוד קרב לקיצו.תחבורה ציבורית בשבת תהיה. בהתחלה אולי רק בת"א, אבל זה יגיע , בסופו של דבר, לכל הארץ.
כל ההגבלים הלא הגיוניים שהושגו אי שם בהסטוריה בחסות ה"סטטוס קוו" לא מחזיקים מים.
אני יכול כבר לומר מראש מה יהיו המאבקים הבאים שיוכרעו:
נישואין-גירושין, הגיור,פטור מצבא לבחורי ישיבות .
הפלא האמיתי הוא העובדה שהחקיקה הזאת שרדה עד היום.וזה אכן קרה רק בזכות לולינות יוצאת דופן של הפוליטיקה הדתית, שהצליחה למצב את עצמה כלשון מאזניים , ולגרום לכך שלחילונים יהיה שווה לשלם לה במטבע כזה עבור דברים "חשובים באמת".
כשהטרדות ה"חשובות" של החילונים תנחנה להם (מה שקורה פחות או יותר בימים האלה, שהכלכלה והבטחון במצב יציב טפו טפו טפו), הם יוכלו להתאחד ולזרוק את המפלגות הדתיות\חרדיות לאלף עזאזל.
וזה יקרה.עוד שנה או עשור, אבל זה יקרה.
אם היתה איזשהי מנהיגות דתית רוחנית ופוליטית עם חזון, הרי שהאנומליות האלו היו נפטרות מראש, בצורה שמבחינה הלכתית היתה טובה הרבה יותר. (תחבורה ציבורית בשבת שמופעלת על ידי נהגים לא יהודים וכו').
רבי יצחק עראמה ,בעל ה"עקידת יצחק", נדרש לעניין מיסוד הזנות לפני 600 שנה (כן כבר אז, מסתבר שבני אדם תמיד היו אותו הדבר).וזה לשונו:
"וכמה פעמים נתחבטתי על זה, על אודות הנשים הקדשות [=פרוצות], שהיה איסורן רופף ביד שופטי ישראל אשר בדורנו. ולא עוד, אלא שכבר יאותו בקצת הקהלות ליתן להם חנינה ביניהם. גם יש שמספיקין להם פרס [=קצבה] מהקהל, כי אמרו: כיון שמצילות את הרווקים או הסכלים מחטא… והסברתי להם שהחטא הגדול אשר יעבור עליו איש איש מבית ישראל בסתר.. חטאת יחיד הוא
אמנם החטא הקטן כשיסכימו עליו דעת הרבים, והדעת נתנה בבתי דיניהם שלא למחות בו, הנה הוא זימה ועוון פלילי, וחטאת הקהל כולו, ולא ניתן למחילה"
הסברא הזאת למעשה כי עדיף חטא גרוע בשתיקה מעוון קל בהסכמה, צפונה עמוק עמוק בקוד הגנטי של הפסיקה הדתית עד היום.אם היא נכונה או לא, אין ספק שהיא מסנדלת את הממסד הדתי מללנקוט איזשהי יוזמה.כל פשרה תיחשב ל"חטאת הקהל".
סביר להניח שכמו בכל דבר, גם כאן תהיה אבלוציה דתית, שתצמיח גורמים דתיים שהשכל הישר יחייב אותם להניח בצד את סברתו של "בעל העקידה".נחיה ונראה.

על זנות, פוליטיקה ודאגה לחלשים

דתי לאומי מודאג — Tue, 14 Feb 2012 06:49:57 +0000

זכתה בפיס ח"כ זוארץ.הצעת החוק שלה להפללת לקוחות הזנות היא גם נגד גברים, גם "בעד החלשים" וגם עוסקת בסקס.כך שעוד לפני שהחוק הועיל למישהו מה"חלשים" הוא כבר הועיל מאוד לאורית זוארץ.
ובכלל, סביב החוק הזה ההתנהלות שאני רואה היא קצת איפכא מסתברא.
החוק ,מהותית, כולל התערבות די בוטה של השלטון באורח החיים של האזרח.הוא רוצה לקבל ולשלם, היא רוצה לתת ולהרויח, שניהם ילדים גדולים.מי אתה שתתערב.
מתודה כזאת של "נחליט לאזרח מה טוב לו", מתאימה מאוד לחקיקה דתית, והנה קולם של החרדים\דתיים לא נשמע יותר מדי סביב הצעת החוק הזאת (אני מניח שהדתיים יתמכו בה ,אבל היא לא ממש באה מהם).
לעומת זאת הכוחות המניעים את החוק הזה באים דוקא מהצד הפימינסטי, שמזוהה אצלי עם, ליברליות-כל-אחד-יעשה-מה-שמתחשק-לו, ודוקא הם מחליטים בשביל הזונות במה לעסוק ובמה לא.
לגופו של עניין כשבאים לדון בחוק כזה יש כמה שאלות חשובות שצריך לשאול:
1. כמה מה"עובדות" עושות זאת מכפיה, ויש "להציל" אותן, והאם הצעת חוק שכזאת, אכן תושיע אותן או רק תדרדר את הזנות לעולם התחתון.
2. עוד שאלה ששווה לחשוב עליה , היא האם עולם ללא זנות הוא עולם טוב יותר (מבחינת אלימות מינית למשל.)
ועוד הערה אחת אפרופו "דאגה לחלשים".בקרב לקוחות הזנות מן הסתם יש אנשים שמחפשים "סקס כפי יכולתך" , אבל יש ודאי גם טיפוסים שלא הצליחו להשיג בת זוג בחיים.אנשים בעלי כישורים חברתיים נמוכים או מראה לא אטרקטיבי.על הפגיעה בהם אף אחד לא יסתכן וימחה.גם לא אני.
שיהיה ברור, סחר בנשים הוא דבר נורא, לדעתי עונשו צריך להיות מאסר עולם.מיגור התופעה שווה כל מחיר.השאלה היא האם מלחמת הקודש הזאת באמת היא מה שעומד כאן און דה ליין.

מה יש לביבי מדתיים?

דתי לאומי מודאג — Wed, 08 Feb 2012 22:16:36 +0000

חנן אשל,עמידרור,דרמר,שפר,גבאי, ועכשיו גם אורי אליצור.
זה כבר יותר ממקרי.
מה הסיפור של האנומליה הזאת?
התשובה היא לא פוליטיקלי קורקט אבל ברורה כשמש לכל מי שהסתובב יום אחד במצודת זאב.
כשמחפשים אנשים ימניים ברמה, האחרונים שנשארו הם הדתיים לאומיים.

גור ,נצרות ובני טיפש עשרה דתיים

דתי לאומי מודאג — Fri, 03 Feb 2012 09:27:18 +0000

התמודדות שעובר כל מחנך של תיכוניסטים דתיים, היא התסכול המיני של החניכים שלו.
אם בדברים הנוגעים ל"שמירת הברית" אצל בנים , צניעות בלבוש אצל בנות ואיסור (ברמות שונות) קשר בין המינים אצל בנים ובנות.
הנוסחא המקובלת לעמדתה של היהדות בעניין היא "בניגוד לנצרות היהדות לא מונעת שום דבר,רק מכוונת אותו אל המקום הנכון.קרי חיי הנישואין".
אז זהו שאתמול גיליתי שזה לא נכון.
כאשר אומרים "היהדות", אפשר להתכוון ל-2 דברים.
1) הנורמות היהודיות המקובלות היום.אפשר לכלול בהם למשל את השבת,מעשי חסד,ערבות הדדית, והתנגדות לפריצות מינית.
2) התיאולוגיה היהודית, שכוללת את מה שנקרא "ארון הספרים היהודי" .
אם כן גם בנורמות היהודיות היום, ישנם מגזרים גדולים שגם לאחר החתונה לא רואים את הקשר בין המינים כדבר חיובי, אלא כרע הכרחי.כל מי שקורה את ההדרכות של גור, ושומע סיפורים של יוצאי גור שההדרכות האלו אשכרה נלקחות ברצינות, מבין שמדובר במנהג רציני ולא בגחמה.
אז האינסטינקט הוא לומר, שגור הם הרפורמיים האמיתיים, שזה סתם המצאה וזה לא יהדות.
אבל, רגע לפני שרציתי לומר את זה, צפו לי אמרות חז"ל ("אל תרבה שיחה עם האישה","כמי שכפאו שד", "שהתפאר שלא התבונן מעולם בצורת אשתו מפני שלבו פונה מדברי הבאי לדברי האמת שהן אוחזות לבב הקדושים") שמראות שלפרקטיקה הזו יש על מה לסמוך.
אז מה נגיד לתיכוניסטים שלנו?
שני דברים.
1.נימוקים האנושיים להגבלות שמוטלות עליהן.ככלות הכל ישנן עוד מקומות שמרניים בעולם שנוהגים בצורה שמרנית בינו לבינה.יש בזה הגיון.
2. השורה התחתונה של ההלכה.שלא תמיד נוחה לנו, אבל אנחנו מקבלים עלינו את עולה מסיבות גדולות יותר.
הסעיף הראשון שנוי במחלוקת במקרה הטוב והסעיף השני לא-סקסי בעליל.
מי אמר שלחנך תיכוניסטים דתיים זה דבר קל.

2 ידיעות משמחות על מדינה מתנרמלת

דתי לאומי מודאג — Sun, 22 Jan 2012 11:13:36 +0000

1. הוצאת החיילים מהרכבת בימי ראשון.מישהו שכח שיש כאן חיילים שאמורים לשרת את המדינה ולא להיפך.טוב שבא מי שבא ותיקן את המצב.אם יש איזשהו קונפליקט בין נוחות של חייל לנוחות של אזרח אסור בכלל להתלבט.
2. קריאת רחוב על שמו של פרופסור ליבוביץ.כחסיד שוטה של נתניהו, קל להבין שרב דעותיו הפוליטיות עושות לי רע.מבחינה תיאולוגית ליבוביץ נמצא בטופ 10 של ההוגים היהודיים במאה האחרונה. למרות שנראה לי שאפשר להצביע על כשלים חמורים בהגותו, אין ספק ששיטתו תופסת מקום חשוב על "מדף הדיעות" ביהדות המודרנית.לצערי הלה העדיף חיי שעה בכניסתו לפוליטיקה, על חיי עולם של הרבצת שיטתו וזאת הסיבה שרבים כמוני נחשפו אליו מאוחר מאוד.לא פעם ולא פעמיים אני נתקל בשאלה וחושב בצער, "כמה הייתי רוצה לשאול את פרופסור ליבוביץ'."

הייתי בגיל הזה

דתי לאומי מודאג — Tue, 17 Jan 2012 11:12:52 +0000

עוד ידיעה מדפרסת על חתימות הביינישים שלא הולכים לצבא אם הוא לא כזה ולא כאילו.
בלי קשר למה שהייתי עושה במקום הצבא בסיטואציה (לא רוצים – לא צריך!!), אני חייב להודות שבגילם הייתי יכול ליפול בקלות למלכודת ולחתום על עצומה כזאת.
נערים בני 18 שמחפשים ללכת עד הסוף בשביל משהו.מה שזה לא יהיה.
כל רב עם כריזמה – ידע מרשים יכול להוביל נערים בגיל הזה רחוק מאוד.
אז לנערים אין מה לבא בטענות, וגם לרב לא, ככלות הכל זו אמונתו.
אל מי נישא עיננו?
להורים.
כשהילד בוחר ישיבת הסדר\ישיבה גבוהה ללכת אליה, אפילו שהוא כבר ילד גדול, והוא אמור להחליט לבד וכו וכו, קחו בחשבון שזו יכולה להיות ההחלטה האחרונה שלו שיש לכם השפעה עליה.

חונטה

דתי לאומי מודאג — Sun, 08 Jan 2012 14:01:25 +0000

רמטכ"ל שמעז לצעוק על שר מכהן, יעז לזלזל בהוראות ממשלה.ובסוף גם יפר הוראות ממשלה.
כל הצדקנים בשקל וחצי שיוצאים מדעתם על ריב של מושב ורבע בוועדה לבחירת שופטים נדמו.
אחרי הכל זה ביבי.כולה ראש ממשלה נבחר.מה קשור לדמוקרטיה.

נדב שנרב בעוד טור משובח

דתי לאומי מודאג — Fri, 06 Jan 2012 05:17:35 +0000

על מודל "הגדוילים" בצבור הדתי לאומי.
חומר חובה לקוראי הבלוג.

כינון הקונפדרציה היהודית – הפתרון של דל"מ למצב

דתי לאומי מודאג — Wed, 28 Dec 2011 09:46:39 +0000

רקע

הציבור החרדי כבר שנים מנהל קשרי גומלין שונים עם מדינת ישראל החילונית שהוא חי בה.
קשרי גומלין אלו גורמים לחיכוכים רבים שגציהם עפים כיום ברחובות.
את העימותים מול הריבון , או למעשה הציבור הישראלי הכללי אפשר לחלק ל-2 מישורים.
כפייה דתית
פרקטית :מתוך אמונתו של הציבור החרדי שמוטלת עליו אחריות לגרום לכך שכל יהודי יקיים כמה שיותר מצוות, במגבלות האפשר מנסים נציגי הציבור החרדי להקטין עד כמה שאפשר את מרחב "קיום העברות" החילוני.אם על ידי סגירת עסקים בשבת ואם על ידי חיוב לגירושין על פי ההלכה.
עקרונית: בגלל חלקם בקולקטיב, מעוניינים החרדים להשפיע על צביונה של המדינה, על הפרהסיא שלה וכדומה.
כפייה חילונית
פרקטית: בגלל קשרי הגומלין של החרדים עם המדינה, חשה המדינה כי עליה להתאים אותם לצרכיה.הדבר (תכנית ליבה, שירות לאומי\צבאי).
עקרונית: אלמנט שצץ רק לאחרונה בעיקר בנוגע לחיכוך שבין הלכות צניעות למעמד האישה.

צריך לציין כי התסבוכת הזאת מנטרלת את 2 הצדדים.
החרדים לא מפתחים אחריות ציבורית בשל תודעת המיעוט נרדף.(כמו שאמר פעם פרופ' נדב שנרב "החרדים מכירים במדינה מאותו הכיוון שהקרציה מכירה בכלב").
ומצד שני החילונים ממשיכים לזנוח את המקורות מתוך אמונה ש"זה סיפור לחרדים ודתיים".

פתרון:

הקמת יישות אוטונומית עצמאית לכל הריכוזים החרדיים (להלן: ישראל הקטנה), הכוללת פרלמנט, מערכת חוק ומשפט וקופה ציבורית עצמאית.
שאר מדינת ישראל (להלן: ישראל הגדולה) תמשיך להתקיים כישראל של היום.
ישראל הגדולה תערב לביטחונה של ישראל הקטנה ותקיים איתה קשרי תרבות ומסחר.המעבר בין הישויות יהיה חופשי.
לשתי הישויות יהיה גוף נבחר משותף, עם סמכויות מוגבלות.

התפתחויות (תסריט אופטימי)

בטווח הקצר:
ישראל הקטנה תקים מערכת משפט על פי חוקי התורה.בד בבד, על מנת לפרנס את הקופה הציבורית תתכן דינמיקה של שילוב מקצועי (בצד התרמות מסיביות של יהדות התפוצות).
ישראל הגדולה תערוך בחינה מחדש של ה"סטטוס קוו".(ביטול הפטור "תורתו אומנתו",אימוץ פשרות שנדחו בעבר כגון וועדת נאמן, אמנת גביזון – מידן וכו').

בטווח הארוך:
ישראל הקטנה עשויה להפוך לחברת מופת של לימוד תורה,הסתפקות במועט ועזרה הדדית.
מכל העולם יבואו לראות צבור שלם שמנהל חברה סביב אידאל עליון.
בישראל הגדולה עשויים לימודי היהדות ומחקר המסורת לפרוץ גבולות ולחדש חידושים שלא שמעתן אוזן מעולם.
התורה, שתהיה "תלויה בקרן זווית", עשויה להוות גורם משיכה ועניין לכלל הציבור ולאליטות ,שלא גילו בה עניין עד כה.
עם ישראל יוסיף להיות עם אחד, מאוחד תחת קונפדרציה מדינית שתבטיח את שלומו ואת עתידו.
האפשרות לתת לכל שבט לנהוג כהבנתו בנחלתו עשויה להחליף את העימותים חסרי הסיכוי והמתסכלים הקיימים כיום.על פניו יש לנו רק מה להרויח.

1000 חברים של ג'ורג' ולא תומר פרסיקו אחד

דתי לאומי מודאג — Sun, 25 Dec 2011 15:29:09 +0000

בתור הגל התקשורתי האובססיבי והמחליא של "מלחמה בהקצנה-הדרה-החמרה-שלוחים לדבר עבירה", בתוך הסחי הכללי מתגבש בונטון מהמרכז החילוני עד המרכז החרדי המצטדק:
היהדות לא כזאת, היהדות יפה, זה כמה קצוניים, נשבעים לכם.
כל מי שקורא את הסטטוסים של תומר פרסיקו מוצא שם כל שני וחמישי עוד לעג לחרדי ,שנתפס מקיים הלכה משונה.זה הוא קיצוני ומטורלל, היהדות היא בעצם ממש ממש יפה.
בקיצור – הורגים את השליח.
מקום אחד לרפואה קיים בתוך ים הדמגוגיה הזה, הבלוג של יוסי גורביץ.
קשה לי להאמין שיש תחום אחד בו גורביץ ואני חושבים אותו דבר:מדינית ,כלכלית, חברתית או דתית.
ונכון, הבלוג שלו נגוע בשנאה תהומית ליהדות ולמסורת ישראל, אבל רק שם מצאתי ביקורת לגופו של עניין, בלי הצטדקויות מחליאות נוסח "אני בעצם בעד היהדות, אני רק נגד מה שהחרדים עשו ממנה".
העובדה שהבלוג כתוב בלשון הקיצונית (כמעט טוקבקיסטית) ומלא בגידופים, לא מאפשרת להתעלם משאלות נוקבות שהוא מעלה. (מאמר תגובה שפורסם באתר סרוגים לפוסט שכתב גורביץ בעניין מחיית עמלק, היה עלבון לאינטיליגנציה, באנדרסטייטמנט)
כמובן שאני הייתי לוקח את השאלות שלו לכוון של תביעה מהיהדות להשתנות.אבל רק הכרות והתעמתות עם השאלות האלו יכולות להביא את הקורא להכרה בחובתה של היהדות להשתנות.
דוגמא קטנה:
לקראת החנוכה פרסם גורביץ פוסט מטלטל על "מעוז צור".אין לי כלים הסטוריים או פילולוגיים להתמודד איתו ,אבל הערכתי נתונה לבקורתיות שלו , הרבה יותר מאשר לחילוני הישראלי המצוי ששר, מדושן עונג, "אז אגמור בשיר מזמור חנוכת המזבאאח" בזמן שהוא חושב ש"נאמני הר הבית" הם כת קיצונית שמסלפת את היהדות.
אם נכנסים יותר לתוכן ,הפוסט מעלה ביקורת כנגד התרבות הלעומתית של יהדות אשכנז. ואכן יש מקום לבחון כל מיני "מיינדסטים" שהבאנו מן הגלות, עד כמה הם נצרכים ,ועד כמה הם אפשר וצריך להפרד מהם.
במקום להמשיך במתק השפתיים של "צו פיוס" ו"התחדשות תורה שבעל פה",שמנסים להציג שולחן שבת עם נרות נוצצים,הגיע הזמן לשים על השולחן את כל החבילה.ולפתוח אותה.